יום שבת, 27 בפברואר 2016



מסע סנחריב ליהודה- סרטון וטקסט מקראי
צפינו בסרטון בהנאה רבה. לדעתנו, יש להקרין את הסרטון ברצף פעם אחת, ולא לעצור בתגיות המידע המשולבות בסרטון.
בפעם השנייה ניתן לעצור בתגיות המידע (thing link)
בנוגע לטקסט המקראי, לדעתנו המידע שניתן על ההכנות למלחמה עם אשור מיותר בטקסט של מלכים ב'. יש לשלבו בטקסט המקביל של דברי הימים.

פעילות שבנינו לפרק מל"ב י"ז באמצעות מפה רבודה
שם המשתלמ/ת: אסתי אביבי רויטל קאופמן
אוכלוסיית היעד:כיתות יא-יב
מטרות הפעילות: העשרת הידע- הכרת מפת פיזור שבטי ישראל, הכרת העדה השומרונית
תיאור הפעילות: לימוד הפרק יעשה במשולב עם הצגת המפה. חשיפת המידע הרלוונטי בתגיות במקביל לקריאת הטקסט (למשל, בהתייחס לפסוקים 24-29 יוקרן הסרטון על הפסח השומרוני).  
דרכי ההערכה: ניתן לבנות מבחן רב ברירה (אמריקאי) המתייחס בין היתר גם למידע הרבוד במפה.
קישור לפעילות המציאות הרבודה:
https://www.thinglink.com/scene/759826538198728706

יום שלישי, 23 בפברואר 2016


משימה ראשונה:

לטענתו של ד"ר אלון הסגל, מטרתה העיקרית של המציאות הרבודה היא להתאים את המציאות אלינו.
השימוש באלמנטים של צליל ואיורים על המרקע הופכים את המציאות לאינטראקטיבית, ולכן התלמידים יתעניינו יותר ויהיו מעורבים יותר בתהליך הלמידה. אם יתבקשו ליצור פרויקט עם מציאות רבודה, יצטרכו לעבוד בשיתוף פעולה (בהנחה שזו תהיה משימה לזוג או יותר) וליצור דברים תוך שימוש ביצירתיות. ולנו, כמורים, זה יעזור בכך שהפנמת החומר תיעשה בדרך מעניינת ומהנה. בדרך זו, יועשר עולמו של התלמיד.


משימה שניה:


 
הרצאה של אלון הסגל - מציאות רבודה
צפיתי בהרצאתו של אלון הסגל והתקשיתי מאוד לדעת כיצד אני נעזרת בה כרגע כמורה לתנ"ך. בהרצאה אומנם ניתן מידע רב אך זו עדיין תאוריה עבורי. בעתיד הרחוק, כשיתאפשר הדבר (אולי כשנכדיי ילמדו תנ"ך...) אני יכולה לחשוב על אפשרות של שימוש במדפסת תלת מימד ליצירת דגמים שונים של חפצים הקשורים לפרק הלימוד כגון- כלי לחימה, שדה קרב או כלים בשימוש יומיומי.
 

יום רביעי, 17 בפברואר 2016

מאפייני המרחב הדיגיטלי

רעיונות מהרצאתו של אלון הסגל:
1.       המורה כמומחה – המורה היא דמות מנחה במתודולוגיה, מכוון בחקר העולם של התלמיד, מסייע בנושא אתיקה ומוסר ומומחה בתחום הידע אותו התלמיד חוקר. המורה הוא נכס, מעיין שופע של מידע במקצוע ובשאלת החקר עליה הוא עובד.
2.       חשוב יותר איך מחפשים תשובות לשאלות בתחום ידע ולא המידע עצמו. קל להעביר לתלמידים מידע וחומר בייחוד כשהוא חוזר על עצמו, ועלינו לתת לתלמידים לחפש את התשובות בעצמם שכן זו הדרך לרכוש ידע.
הערה ל-2 הרעיונות שלמעלה: לדעתי, אני נמצאים בימים אלו בתקופת שינוי בה הרוח נושבת לכיוון העמקה בשיטות הערכה חלופיות כשחלק מהן זו חקר. יחד עם זאת, אני חושבת כי אין כיום מספיק כלים למורה להתמקצע בדרך הערכה זו והציפייה שילמד לעשות זאת ללא הכוונה ראויה תוביל לתוצאות לא אחידות ולעיתים אף יכולות להוביל את המורה והתלמידים לחוסר רצון לעסוק בכך ולחזור ללמידה ולהערכה המסורתית.  
3.       תקשורת כמרחב חיים – עלינו לתת "חיים" למידע. השילוב בין תקשורת למידע מפיח חיים במידע והופך אותו לידע. 
קושי: אין לי בעיה להתמודד עם כלים חדשניים של המאה ה 21 ומשתמשת בטכנולוגיה בחלק משיעורי. יחד עם זאת, קשה מאוד לעמוד בקצב של התלמידים. כיום, שימוש במצגות, מיילים וכדומה כבר לא רלוונטי אצל התלמידים, הכלי בו הם משתמשים הוא הסלולארי בו יש הכול מבחינתם ומי שחי מחוץ לאפליקציות לא קיים... 



יפעת יהודה
שלוש נקודות מרכזות לדעתי בהרצאתו של אלון הסגל:

1) המעבר מקהילה לוקלית לקהילת תוכן ועניין. צמצום המרחק במרחב ובזמן שמגיע לשיאים בעידן הדיגיטלי מעלה את שאלת המרחב הכיתתי והרלוונטיות שלו. כאשר תלמידים ומורים יכולים לתקשר בינהם ללא קשר למרחב הסגור אלא לפי תחומי עניין.
נקודה למחשבה: נקודה זו מעלה שאלה לגבי למידה על פי חלוקה למקצועות ומגדילה את האפשרויות ללמידה אינטרדיספלינרית שמשלבת כמה תחומים במקביל.

2)בעוד שבעבר תפקידו של המורה היה להקנות ידע, הרי שכיום תפקידו של המורה הוא להנחות ולקדם תוך הקניית ערכים.
שאלה: גם כיום, בעידן שבו אין מונופול על הידע יש מקום וחשיבות למומחיות, לזכרון ולדרך בה מוצאים את הידע. על אף העולם הוירטואלי, השימוש בספרים, מאמרים וכדומה, עדיין רלוונטי ונותן את העומק הנדרש לכך.

3) יש הבדל בין הוראה "בשיטה אנאלוגית" בסביבת סייבר, לבין הוראת סייבר. העולם כיום מתנהל כסייבר ויש חשיבות להתאים גם את ההוראה לכך. יחד עם זאת חשוב לראות איך מתווכים את עולם הסייבר ל"עולם האמיתי".

תהיה: האם כל התלמידים מותאמים לכך (קשב וריכוז)? האם אכן נעשית למידה אמיתית דרך הסייבר?



יום שני, 15 בפברואר 2016

הרצאתו של אלון הסגל:
צפינו בהרצאה ונתייחס לשלושה רעיונות שנגעו בנו.
* כיתה היא לא דבר סטאטי: כמורים אנו חווים זאת מדי שעה ומדי יום. יתרה מזאת, כל כיתה שונה מרעותה.
   כיתה מורכבת מעשרות תלמידים השונים זה מזה באופיים ובסגנון למידתם. לפיכך, אנו כמורים מחויבים להתאים עצמנו  
   להטרוגניות זו ולתת מענה לכל תלמיד לפי צרכיו. השימוש בטכנולוגיה יכול לסייע בידנו לעשות זאת.

* המורה הוא המחבר בין העולם הפיזי לוירטואלי: הצעירים מכירים אלמנטים השייכים לעולם מדומיין כגון: שקיפות וחברתיות כערכי יסוד. אמנם האלמנטים מוכרים לילדים בעולם המדומיין אך אין זה אומר שהם מתקיימים אצלם בעולם הפיזי.
קושי - אין אנו יודעות כיצד לחבר לילדים את העולם הפיזי לעולם הוירטואלי.

* אחריות אישית - מוטלת האחריות על התלמידים למצוא את המידע ולסננו לפי ראותם.
שאלה - לאור דברים אלה כיצד אנו כמורים מטילים את האחריות על התלמיד? הרי אנו רגילים לקחת את האחריות על עצמנו.
שאלה נוספת: כיצד אנו מלמדים/מסייעים בידי התלמיד לסנן את המידע הרב אליו הוא נחשף במקורות שונים?

מגישות: אסתי אביבי ואויטל קאופמן

יום שבת, 13 בפברואר 2016

פוסט שני



צפיתי במצגת "שימושים שונים בבלוג"
ההצעה שהייתי מיישמת מבין השלוש היא כתיבת "יומן מסע אישי"- יומן רפלקטיבי.
אצלנו בחטיבת הביניים בתיכון באר טוביה כל שכבה מקבלת בנוסף למבחנים/ הערכות חלופיות, עבודה אחת- משמעותית ובעלת משקל רב יותר בנושא מסויים. בשכבה ז' בה אני מחנכת העבודה הדורשת את מירב ההשקעה והזמן היא עבודה בתרבות ישראל. וכמו שהיה כתוב במצגת, כאשר הדף הרפלקטיבי נכתב בסוף העבודה, נוח לשכוח את הקשיים שהיו במהלך העבודה וחוויות ספציפיות- ונוטים להתעמק בתוצרים הסופיים.
עבודה זו מחולקת לפרקים שונים: 1. רקע תיאורטי. 2. עץ משפחתי. 3. ריאיון עם סבא/סבתא. 4. תיאור חגיגה משפחתית כיום וכו'...
אם בסוף כתיבת כל פרק התלמידים יוסיפו גם כתיבת בלוג רפלקטיבי זה יוכל להוסיף לעבודה מימד עדכני, וירטואלי ומודרני בו התלמידים יחשפו את מערבולת הרגשות אליה סוחפת עבודת החקר המשפחתית.. יכול להיות שחלק מהתלמידים, בעיקר בכיתה ז' יתקשו עם זה, אז אפשר להוסיף להם נקודות בונוס, למי שיבחר להשתמש בכתיבת בלוגים במהלך העבודה.


הצעה לשימוש נוסף להוראה באמצעות הבלוג היא במהלך חגים/ מלחמות חלילה/ חופש גדול/ שביתות. 
בתקופות אלו, בהן התלמידים עוברים חוויות בלי האפשרות לשתף את חבריהם באריכות במה שעובר עליהם האפשרות לכתיבת בלוג ושיתוף עם שאר תלמידי הכיתה והמורה יוכל להוות מעין קבוצת תמיכה ושיתוף לדברים שעוברים אחד על השני. לדוגמא: במהלך מלחמת צוק איתן התלמידים שלי (אז בכיתה ט') עברו חוויות מטלטלות, בייחוד לאור העובדה שהם מתגוררים במקום רגיש החשוף לירי הרקטות. אם הייתה האפשרות להיכנס לבלוג כיתתי ולשתף בחוויות העוברות אחד על השני בכל יום, זה היה יכול להוות מקום לפורקן רגשי, ולשיתוף בתחושות והחוויות השונות אך המשותפות. 

פוסט ראשון



ב"ה


שלום, שמי אושרית מהצרי
נשואה ליאיר ואם לשלושה- הראל, טליה והילה.
מחנכת בתיכון אזורי באר טוביה.
עולם הבלוגים חדש לי לחלוטין, מנסה ללמוד אותו.


קישור לבלוג שלי: https://plus.google.com/106303600729836542638/posts/RnjYdzQkuNF

יום חמישי, 11 בפברואר 2016

מאפייני המרחב הדיגיטלי

הרעיונות אליהם נחשפתי לאחר הצפייה בהרצאות של ד"ר הסגל:
1. כמות המידע האינסופית-  התפתחות הטכנולוגיה גרמה להאצה בהעברת המידע ובכמותו. התלמידים נחשפים למידע רב אשר אינם מסוגלים להכיל ואף לא לבצע את הסינון הדרוש לכך.
בפיתוח הטכנולוגיה הדיגיטלית על המורה להכיר ולרכוש את הידע הנדרש על מנת שיוכל להשתמש בטכנולוגיות אלו לקידום ההוראה והתקשורת עם התלמידים.

2. מיקוד גלובלי-לוקלי - חוסר משמעות למרחק ולקרבה הפיזית. המרחק אינו רלוונטי עבור התלמידים וניתן ליצור ולשלב משימות לימודיות שונות ומגוונות במסגרות משותפות עם כיתות מקבילות/אחרות , בתי ספר באזורים שונים וכדומה.

3. secondlife-  עולם ווירטואלי אינטרנטי מרובה משתתפים בו לכל משתמש יש דמות וירטואלית שהוא יכול לשנות את מאפיינה, לשוחח וליצור אינטראקציה עם שחקנים אחרים במגוון פעילויות ומחוות בדומה לפעילות של בני אדם בעולם האמיתי. לדעתי הדבר יוצר נתק מוחלט בין המציאות לדמיון ועלול להוביל לאיבוד הזהות העצמאית של התלמידים אם קיום יחסיהם יתבסס עם דמויות ווירטואליות.



יחידה מס' 1 - משימה מס' 2 -השימושים בבלוג

יום חמישי 11 בפברואר 2016.

להלן התובנות שלי לאחר עיון במצגת :

בלוג שבועי כיתתי - רעיון נחמד בתיאוריה , יכול לתת במה לתלמידים "השקופים " בכיתה .מעודד את התלמידים לכתיבה שבועית , שוטפת ולא רק במסגר הכנת שיעורי  בית אבל בהיכרותי את המערכת והדינמיקה בבית הספר זהו עול נוסף וכבד על המורה שגם ככה כורע תחת הנטל. השימוש בבלוג שכזה יכול להתאים למורים שמלמדים מספר מצומצם מאוד של כיתות או שניתן לתחזק בלוג כזה רק במשך פרק זמן קצר , נתון מראש.
ואז ניתן אכן להשתמש בו כעבודה שנותנת  ציון בונוס לתלמידים.

בלוג כיומן אישי- יכול להתאים לתלמידי מגמת קולנוע ,  תאטרון  , אומנות שפרויקט הסיום שלהם הוא יצירתי .
תלמידים אלו יכולים לתעד את כל התהליך מתחילתו ועד סופו בבלוג אישי או קבוצתי . הבלוג צריך להיות חלק מהפרויקט ועליו יקבל התלמיד ציון שכן אם לא ברור שמעט מאוד תלמידים יכתבו .

בלוג כדמות מקראית - בלוג שכזה יכול להנתן כעבודה מסכמת במסגרת הערכה חלופית . אבל לטעמי מטלה כזו היא מאולצת למדי , מתאימה רק לתלמידים יצירתיים המוחייבים למחשבה מעמיקה .

באופן אישי אני לא רואה את עצמי משתמשת בבלוג כחלק מההוראה שלי שכן הוא נראה לי כלי מאולץ במסגרת ההוראה שדורשת מאתנו להכין תלמידים לבחינות בגרות חיצוניות .

יום רביעי, 10 בפברואר 2016

יחידה 2 - עיון במצגת וכתיבת פוסט

שלום לכולם,
בכל אחת מהבלוגים מצאתי נקודות חיוביות ופחות חיוביות והוספתי התאמות שהייתי עושה לעבודות השונות לפי העדפותיי:
  1. יומן רפלקטיבי אישי של התלמיד צריך להיות חלק אינטגרלי מעבודת חקר ולא צריך להוות את ליבה. בכל עבודה בה נדרש התלמיד לעבודה מעמיקה שנמשכת זמן רב ובנוסף, להעמיק ולחקור נושא מסוים עליות לתעד את השלבים השונים, קשיים ותובנות על מנת שיפיק ממנה את המירב מעבר לעבוד הנוכחית. לסיכום, לא הייתי בוחרת ביומן רפלקטיבי כמשימה בפני עצמה אלא חלק מעבודת חקר.
  2. ניהול יומן רשת כיתתי דורש מהמורה לעדכן ולהתעדכן באופן שוטף מעבר לתכנים המועברים בכיתה, עובדה שהופכת את הכלי לפחות רלוונטי בעומס הקיים גם כך בתהליך ההוראה. בנוסף, להפוך אותו למשימת חובה כשיעורי בית תוציא ממנו את היתרון ואת החוויה הטמונה בו. יחד עם זאת, בהחלט הייתי משתמשת בו כעבודה שנותנת ציון בונוס לציון סופי של המקצוע ובמקביל התלמידים ייהנו מעבודה קצת שונה וחוויתית ועל מנת לרתום אותם לעשייה יצירתית.
  3. יומן רשת בדמות מקראית הוא הכלי שאליו הכי התחברתי שכן הוא נותן מרחב פעולה וחופש יצירתי במשימה. יחד עם זאת, הייתי מוסיפה ליומן שאלות ערכיות ומוסריות עליהם התלמידים צריכים להשיב כדמות המקראית ועל פי מה שלמדנו עליה. 


יפעת

יחידה מס'2 מאפייני המרחב הדיגיטלי - מלי נוימן

ששמעתי את ההרצאה הרגשתי שאני נוסעת לעולם עתידני , אני מול התלמידים שלי, שהם בעולם ובמרחב דיגיטלי שונה משלי.
תפקיד המורה בעולם הדיגטלי צריך להשתנות אך יחד עם זאת לשמור על ערכי מוסר וגבולות.
רעיונות שלמדתי:
1. מהירות העברת המידע , המידע שנמצא ונגיש והוא מהיר ביותר. לנו כמורים מאפשר לתת לתלמידים להנחות , ללמד לכוון את התלמידים למצוא את המידע הנגיש , המהיר .אנו כמורים צריכים לעורר את התלמידים לשאול את שאלות, שאלות חקר, מה מענין אותם? והמורים מנחים בעולם הידע .

2.תקשורת - בעולם העכשוי אין משמעות של קרבה פיסית ליצירת תקשורת, המרחק הפיסי אינו משחק בלמידה אלא הענין והתוכן.
כמורים - להנחות את התלמידים , בעצם הם עצמם פורצים גבולות ומזמנים תקשורת לפי ענין ותוכן. אם מענין את התלמידים או רוצים לאסוף מידע על נושא מסוים  לפי קבוצות וקהילות התעניניים בנושא.
אנחנו המורים ניצור את הקהילות בכתה והמרחב יגדל בהתאם לקהילות הענין.
3. נושא מאד חשוב אחריות , חשיבות של אחריות האישית של כל תלמיד ללמידה בקהילה.הלומד אוסף חומר, שואל את השאלות, אבל האחריות של למידה עליו. נכון התלמידים מתקשרים, יוצרים קהילות למידה וקשרים בעלי ענן אבל הערך אחריות חייב המורה להביא מודעות התלמיד.
בחרתי את התמונה הבאה: העולם קרוב לכולנו

יום שלישי, 9 בפברואר 2016

יחידה מס' 2 - עיון במצגת וכתיבת פוסט

מעיון במצגת ההצעה אשר הייתי מיישמת בכיתתי הנה כתיבת הבלוג המתארת הליך לימודי כגון: יומן רפלקטיבי "יומן מסע".
יומן אישי הוא בעצם קריאת מחשבותינו, כמו עלילה בספר. בעת כתיבת היומן האישי מתוארות מחשבות, רגשות ותחושות שונות שאותן התלמידים יוכלו להעביר דרך הדמות המקראית ובכך לנהל בשמה את הבלוג. כמו כן, היומן יהווה תיעוד של תולדותיה ופעולותיה של הדמות המקראית. בעת כתיבת היומן לתלמיד תהיה יכולת הבעה חופשית וכתיבה אינטואטיבית בה יוכל התלמיד "לגלות את עצמו" בין המילים ולהפליג למקומות חדשים ועלומים תוך כדי החיבור לעצמו ולדמות המקראית. 
כתיבה אינטואטיבית הנה הדרך לפרוץ את כל הגבולות ולהתחבר למהות של מי שאנחנו. דרך זו מאפשרת "פריקת חוויות", הבנה של עצמנו והתמודדות עצמאית שלדעתי מהווה גם את חסרונו של היומן אך גם את אחד מיתרונותיו - מצד אחד היומן מאפשר להתמודד עם חוויות ומצד שני חסרה בו את הדמות האנושית. כתיבת בלוג בשלהי העבודה השונים תקדם ותפרט את מטרות המשימה ותקרב את התלמידים בהליך חקר הדמות המקראית ותשלב בתוכה גם הנאה. כמו כן, תלמידים אשר לא נוטים לקחת חלק פעיל בשיעור ולהשתתף בדיונים בכיתה יוכלו לבטא עצמם בדרך זו. 

שימוש נוסף להערכה חלופית באמצעות הבלוג- כתיבת יומן רשת כדמות מקראית נבחרת, יצירת "תלקיט" בו התלמיד מתכונן לכתיבה על פי תבחינים מנחים - תבנית אשר תורמת לארגון המחשבות והסדר ומסייעת בהבאת התלמיד להישג הנדרש. "חייבים לגעת בשביל לדעת". 

שימושים בבלוג בהוראת המקרא יחידה 1 משימה 2 - מלי נוימן

לדעתי שימוש בבלוג ככלי תקשורת בין המורה לתלמידים וביניהם -סיכום השבוע , סיכום הנושאים שנלמדו במהלך השבוע, דיונים ,הוספת חומרי ההעשרה ומתן דרכים לשיתוף בין התלמידים , הבעת דעות .
מקום לתלמידים שאינם פעילים בשיעור להביע את דעתם . תלמידים יוסיפו חורים ויעלו אף נושאים לדיון.
הייתי משתמשת כבונוס בציון לאלה שמשתתפים ופעילים בבלוג.

כמו כן מצא חן בעיני כתיבת בלוג של יומן אישי של דמות מקראית תוך פרשנות של הטקסט המקראי וכן פרשנויות שונות וכן הפעלת דמיון ושיח של התלמידים.

רעיון אחר יצירת בלוג המקרא באומנות תלמידים בוחרים יצירות אומנות השייכות למקרא מביאים את המקור המקראי ומנתחים את התמונה ותלמידים אחרים יכולים להוסיף את דעותיהם לגבי הפרשנות וכך בעצם יש קטלוג אומנות של המקרא בעיני התלמידים. 

היכרות מלי נוימן

שמי מלי נוימן,
מחנכת ומורה למקרא, משתלמת רבות במקרא, אוהבת מקרא ובכלל מעשירה את ידיעותי בנושא ובעיקר עכשיו 929.
מקווה שהמפגש עם יצירת וכתיבה בלוג ,יפתחו בפני עולמות חדשים ואלמד מכם ובכלל.
מצאתי תמונה של שיתוף

יום ראשון, 7 בפברואר 2016

מטלה מס' 1- הכרות

שלום לכולם ,

קצת באיחור אומנם אבל לאחר מספר קשיים הצלחתי להתחבר .
שמי חמדה קיסוס , מורה ותיקה לתנ"ך , בודקת בחינות בגרות  כמעט 10 שנים ורכזת תנ"ך בתיכון שוהם.
כמו למורים רבים , קצת קשה לי עם הכלים הטכנולוגים- פדגוגים חדשים . רוצה ללמוד ולהכיר את הכלים כדי להשתמש בהם בשימוש מושכל .

יום שבת, 6 בפברואר 2016

יחידה מס' 2 - מאפייני המרחב הדיגיטלי

צפיתי בהרצאה וראשית הערה טכנית, קשה היה לראות השקופיות שהוקרנו בהרצאה.
בעולם הדיגיטלי כיום ישנו מעבר חד בקשר שלנו אל העולם, אם עד כה אנחנו התאמנו את עצמנו לעולם ולכלים שבו, הרי שבעידן זה אנו מתאימים את העולם אלינו. זהו מעבר של תפיסה ומהות, שבא לידי ביטוי באופן משמעותי בחינוך. התקשור כיום הוא בזמן וטווח אפס ועם כמות עצומה של אנשים. המרחק בין אנשים הוא כבר לא רלוונטי, וכמות הידע היא עצומה ומכפילה את עצמה במהירות שאינה נשלטת כמעט. האופן שזה בא לידי ביטוי בחינוך הוא בכך שתפקיד המורה הוא כבר לא לספק ידע, ואין אפשרות כבר להסתכל על הכיתה ברמה סטטית. הילדים בכיתה נמצאים ברמה שבה הם יוצרים לעצמם עולם ידע משלהם, הם רואים את העולם ובאים עם המידע לכיתה, ובעולם תקשורתי בעוצמה כזו הם רוצים לשתף אחרים בעולמם. המורה כבר לא אמור לספק מידע, לא אמור להחליט איזו שאלה על הילד לשאול, ועם איזה ילדים. תפקיד המורה הוא לתווך את העולם הוירטואלי למציאותי, איך אני מתקשר, גבולות השיח, אתיקה ומוסר וגם כמומחה לידע הרלוונטי שלו נזקק התלמיד במידה והוא רואה בכך צורך. אני שואל את עצמי האם גם כמורים לתנ"ך שבו המידע היה אחיד לאורך זמן לא השתנה, אך הנגישות והפרשנות אליו גברה יכולים למצוא את הדרך להשתלב בעולם זה בצורה מיטבית.ואני מוצא שאכן כן. דווקא היכולת להעביר אל התלמידים את השרביט למידע אותו הם רוצים לצרוך והפרשנות שהם רוצים לתת לו ולשתף בו מגבירה את מידת העניין, מגבירה את כמות המידע לו ייחשף התלמיד, מגבירה את מידת השיתופיות למידע שהוא יצר ולפרסום שלו אצל לומדים אחרים. האחריות היא אחריות אישית של הלומד.
בהרצאתו ציין המרצה מס' פעמים כי למרחק כבר אין חשיבות, והוא יכול לשוחח עם בנו שבחדר השני ועם בתו שבארץ אחרת דרך מדיה דיגיטלית באותה מידה, האם לקרבה הפיזית כבר אין משמעות? נכון שאפשר להעביר מידע ויזואלי מכל מקום בעולם ובכל רגע, אך האם אנו מאבדים פה משהו בעל ערך עצום, שתוצאות החסר הזה עוד לא יכולים לבוא לידי ביטוי, אך לא ירחק היום ונצטרך לשלם על כך מחיר כבד. האם מקצוע ההוראה שהוא אחד המקצועות שבהם יש קשר ישיר בין מורה לתלמיד הוא מסוג המקצועות שהולך להיעלם, ולהפוך לדיגיטלי? לדעתי לא. אנו חייבים איזון שהוא מאפיין הנחוץ בכל תחום. איבוד האיזון בתחום הזה יוביל לכך שיהיה קשה מאוד להוציא את התלמידים מהעולם הזה. על המורה לתווך ולחבר בין שני העולמות המקבילים האלו. גם המבנה הפיזי שלנו ומבנה המוח חייב גירויים מסוגים שונים ותנועה, ולא יכול להסתפק במרחב הדיגטלי, למרות כל עושר תכניו ויכולותיו.
גם אנו כמורים ולא רק התלמידים חייבים במרחב הדיגיטלי, המידע עלינו נמצא שם וגם אנו מבצעים בו אינספור פעילויות, כמו למשל ההשתלמות... למרחב הזה יש חוקים וכללים, ואם נעבוד אחרת היכולת שלנו תועצם, כמובן במידה הנכונה.
התמונה הבאה אמנם מציגה קניות בעולם הדיגיטלי, אך היא נכונה בהחלט בחינוך ומדגישה את זה שכל אחד משתמש לוקח ורואה משהו אחר...


יום שלישי, 2 בפברואר 2016

שלום לכולם,
שמי לינוי מזה 3  שנים אני מחנכת בכיתות א'- ב' ומורה מקצועית להוראת מורשת ותנ"ך בכיתות ד'- ה' בבית ספר ויצמן ברמת גן.

לדעתי הבלוג מזמן ומקדם שימוש באסטרטגיות למידה שונות וניתן לשלב אותו בתהליך הוראת התנ"ך באופן מעניין ויצירתי אשר ימשוך את תשומת לב התלמידים ויעניין אותם. בלוג המורכב מתמונות ואובייקטים שונים ופחות מלל יהיה חוויתי, מעשיר ומאתגר עבור התלמידים אשר יוכלו לזכור יותר את החומר הנלמד.


ניתן לראות את תמונתו של יהושע בן נון בעת כיבוש ארץ כנען בעקבות מסע המלחמה במלכי הדרום:

"שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" (יהושע פרק י' פס' י"ב)

יום שני, 1 בפברואר 2016

מעיון במצגת אני רואה כי ניתן לעשות שימוש בבלוג האישי של דמות מקראית.
למעשה אנו כבר עושים שימוש דומה בכתיבה אישית של דמות מקראית אך לא באמצעות בלוג. נשמח לאמץ רעיון זה.

יחידה מס' 2 - מצגת

בחרתי באפשרות של בלוג אישי על דמות מקראית. נראה כי התלמידים יתחברו מאוד לאפשרות המקוונת שתחליף את הכתיבה.

יחידה מס' 1 - הכרות

שלום,
שמי אסתי אביבי. אני מלמדת מקרא בבי"ס תיכון באילת עשרים ושתיים שנים.

קישור

מטלה 1- הכרות אישית



שלום, שמי רויטל ואני רכזת תנ"ך בבית ספר גולדווטר באילת. אני מורה מזה 21 שנה.

קישור- רויטל
 

יחידה שניה - עיון במצגת וכתיבת פוסט

מעיון במצגת עולה כי כתיבת בלוג המתארת הליך לימודי, ככתיבת עבודת חקר וכו' כ"יומן מסע". היא כדאית מכמה סיבות:

  • הכתיבה הינה זמינה ואון ליין בסמוך מאוד למועד שבו ההתרחשות, בעוד שבכתיבת רפלקציה בסוף העבודה המטרה מוחטאת.
  • עצם הכתיבה יכול לסייע רבות לכותב המשימה, הכתיבה משמשת מעין ראי לתהליכים פנימיים, והתרחשויות שונות שללא העלאתם על הכתב לא היו באים לידי ביטוי וחבל.
  • כתיבת בלוג בשלבי העבודה השונים תקדם את ביצוע המטלה ותפרוט אותה, וכך התלמיד מגיע למטרה בצעדים קטנים ובטוחים.
  • תיעוד חשוב ביותר שיכול לתאר את הפעולות שנעשו, מאפשר גם לאתר ליקויים ודילוגים בזמן אמת, וכך גם התיקון הנדרש יהיה סמוך להתרחשות.
  • הנאה רבה - מנסיון אישי, כתיבה מקדמת מאוד בכל תחום.
הליך זה יכול לשמש כסעיף משמעותי בהערכת העבודה, כמו כן אפשר לתת ציונים לכל שלב תוך כדי העבודה, וכך התלמיד מקבל משוב סמוך לביצוע.

אפשרות נוספת היא כתיבת יומן רשת כדמות מקראית נבחרת -  אף אפשרות זו נהדרת, אך כדאי ורצוי שיהיה מחוון ברור ובו מהם הקריטריונים להערכה. כדי למנוע מצב ובו התלמיד יפרט רק היבט אחד בחיי הדמות שבחר לכתוב עליה. אפשרות כזו יכולה להביא לידי ביטוי רב את יכולות התלמיד ויכולה להוות הערכה חלופית מתאימה.

מטלה ראשונה - הכרות

שלום, שמי חדד אמנון ואני מורה בבאר שבע.
תנ"ך מבחינתי הוא הבסיס לכל.
אני נהנה מאוד ללמד וללמוד.
בברכה
הבלוג החדש שליאמנון