מטלת סיום קורס


      1. רפלקציה:

אסתי: יישמתי בכיתתית את הכלי של kahoot. מצאתי כי הכלי יעיל מאוד במיוחד כחזרה למבחן. חברתי שאלות שונות על פרקים שונים שיופיעו בבחינה. הלמידה הייתה חווייתית והתלמידים ביקשו שנשתמש בכלי זה באופו קבוע. אני בהחלט מתכוונת לאמץ כלי זה בשיעוריי.

רויטל: במהלך הקורס נחשפנו לנושא של מציאות רבודה. באמצעות הכלי של thing link יצרנו מפה הנוגעת למסע סנחריב בה שולבו מקורות מידע שונים כגון מידע תאורטי, סרטון ותמונות.

כאשר הוצג הסרטון בכיתתי שמחתי לגלות כי התלמידים ראו בו כלי מעניין. לדבריהם המפה ממחישה את המסופר אשר מקל עליהם את הבנת וזכירת החומר הנלמד.

2. מציאות רבודה:

כאמור, המפה של מסע סנחריב נוצרה בהתאם לנלמד בנושא המציאות הרבודה. בחרנו להתמקד בנושא זה כיוון שבמהלך הלימוד גילינו כי לתלמידים קשה לעקוב אחר המתרחש בפרק זה. המידע בפרק רב ולמדנו כי מפה מקלה על ההבנה. לפני החשיפה לנושא של מציאות רבודה, נעזרנו במפה של מסע סנחריב מתוך האינטרנט. המפה החדשה שייצרנו המשולבת ב- thing link  סייעה לנו להעביר את החומר בצורה ברורה ומהנה יותר.

מסע סנחריב ליהודה- סרטון וטקסט מקראי

צפינו בסרטון בהנאה רבה. לדעתנו, יש להקרין את הסרטון ברצף פעם אחת, ולא לעצור בתגיות המידע המשולבות בסרטון.

בפעם השנייה ניתן לעצור בתגיות המידע (thing link)

בנוגע לטקסט המקראי, לדעתנו המידע שניתן על ההכנות למלחמה עם אשור מיותר בטקסט של מלכים ב'. יש לשלבו בטקסט המקביל של דברי הימים.

פעילות שבנינו לפרק מל"ב י"ז באמצעות מפה רבודה:

שם המשתלמ/ת: אסתי אביבי רויטל קאופמן

אוכלוסיית היעד:כיתות יא-יב

מטרות הפעילות: העשרת הידע- הכרת מפת פיזור שבטי ישראל, הכרת העדה השומרונית

תיאור הפעילות: לימוד הפרק יעשה במשולב עם הצגת המפה. חשיפת המידע הרלוונטי בתגיות במקביל לקריאת הטקסט (למשל, בהתייחס לפסוקים 24-29 יוקרן הסרטון על הפסח השומרוני).  

דרכי ההערכה: ניתן לבנות מבחן רב ברירה (אמריקאי) המתייחס בין היתר גם למידע הרבוד במפה.

קישור לפעילות המציאות הרבודה:

https://www.thinglink.com/scene/759826538198728706

כיתה הפוכה בשיעורי תנ"ך- יתרונות וחסרונות

נתחיל מהיתרונות....

• החומר בתנ"ך דורש תרגול רב ומודל זה מפנה זמן ניכר לכך. ניתן מענה לכל תלמיד לפי הבנתו.
• ניתן "לשחרר" את התלמידים מהעתקה חלקית של החומר מהלוח.
• ההתנסות ביצירה הדיגיטלית יכולה לסייע לתלמידים בלימוד ובהצגת החומר של 30%.

ויש גם חסרונות.....

• לטעמנו (בניגוד למה שנצפה בהרצאה) לימוד החומר לבחינה ממצגות מדובבות שהכינו תלמידים עדיין מהווה בעיה. תהייה המצגת טובה ככל שתהיה, עדיין סיכום כתוב מקיף משרת טוב יותר את המטרה- בחינת הבגרות.
• חסרון נוסף שלאו דווקא קשור ללימוד תנ"ך הוא העובדה שאם תלמיד נדרש ללמוד את החומר בבית והוא אינו עושה זאת- התרגול בכיתה יקשה עליו מאוד. בכיתה המסורתית, תלמיד שלא הכין שעורי בית (וישנן כיתות שרוב התלמידים אינם מכינים), עדיין יכול "להשתלב" בכיתה בהבנת החומר שהרי אנו יכולות להעיד על עצמנו כי אנו מקפידות לבדוק שיעורי בית ואף לתקנם במידת הצורך.

שלום לכולם

לקראת סגירת יומן ההשתלמות, אתם מתבקשים להגיש את מטלת סיכום הקורס.

עליכם להגיש מטלה המורכבת מהפרטים הבאים:

1. רפלקציה על הקורס: אילו כלים למדתם בקורס, והאם יישמתם אותם בכיתותיכם. מה אהבתם בקורס,    

    הצעות לשימור והצעות לייעול ולשיפור.



2. צרפו בבקשה את העבודה שעשיתם במהלך הקורס בנושא המציאות הרבודה, עם קישור תקף והסבר על 

    העבודה.


3. צרפו את הדברים שכתבתם בבלוג על מודל הכיתה ההפוכה: יתרונות המודל וחסרונותיו.



מטלת הסיכום הינה מטלת חובה.


את המטלה עליכם להגיש עד  ה-20.7.16

מי שטרם מילא את המשוב שנמצא ביחידה מס' 7 - מתבקש למלא. 

לכל שאלה - אנחנו כאן.

בהצלחה!

יהודה ויעל

חכמת ההמונים

פרסמתי 2 שאלות ברשת החברתית ווטסאפ:

אחת בקבוצה של אימהות הגן של הבן שלי.

והשנייה בקבוצת התלמידים של כיתת החינוך שלי.

השאלה הראשונה הייתה:

1. אשמח אם תביעו את דעתכן: מהם היתרונות והחסרונות לרשימת ילד לצהרון. (שאלה שמאוד מעסיקה אותי לקראת שנה הבאה בה אאלץ לרשום את ילדיי לצהרון בפעם הראשונה)

קיבלתי 4 תשובות מתוך 26 אימהות שחברות בקבוצה.

התשובות היו איכותיות, והאימהות הצליחו להשקיט לי את המצפון שלצהרון יש גם יתרונות.

התשובות האיכותיות ייתייחסו לשני הפרמטרים בשאלתי- יתרונות מול חסרונות. כשאני מנסה לחשוב למה לא קיבלתי תשובות נוספות עולות לי כמה אפשרויות (1. חוסר זמן/ סבלנות להתייחס לשאלות בפורמט זה. 2. אימהות כבר כתבו תשובות מסויימות ולא היה מה להוסיף. 3. חוסר היכרות איתי. 4. אולי אי הסכמה עם חלק מהאימהות לצהרון כי ישנו פחות זמן איכות עם הילדים אך החשש לצאת נגד היתרונות שנאמרו או נגד האימהות שכן שמות בצהרון. 5. חוסר בדעה מגובשת לגבי העניין)

השאלה השנייה הייתה:

2.      יקיריי, שאלה לי: אשמח לקבל כמה שיותר תשובות: האם לדעתכם צריך לנסות לשכנע תלמיד שלא מעוניין לצאת לטיול השנתי לצאת? ואם כן, כיצד נין לעשות זאת? (שאלה זו מעסיקה אותי מכיוון שאנו יוצאים השבוע לטיול ליומיים ושבעה תלמידים אינם רוצים לצאת, רציתי לשמוע כיצד מרגישים עם זה שאר התלמידים).

קיבלתי 21 תשובות (ישנם תלמידים שהגיבו כמה פעמים- סך הכול 11 תלמידים שיתפו פעולה מתוך 29 חברי קבוצה) היו תשובות איכותיות ופחות איכותיות, התלמידים לא עזרו לי לגבש דעה לגבי הרעיון- לשנע או לא לשכנע כי גם הם בתשובותיהם לא היו חד משמעים,

תשובות איכותיות היו ארוכות, מנומקות, מכבדות ומבינות לליבם של אלה שלא מעוניינים לצאת אך מוסיפות שכנוע בעדינות, תשובות פחות איכותיות היו- אני מסכימה עם... או פנייה לתלמידים שאינם רוצים לצאת, התרסה/ האשמה.

לא קיבלתי תשובה מהסיבות הבאות 1. חוסר זמני בסמארטפון (קורה בגילאים אלה) 2. שישה מהתלמידים שהחליטו לא לצאת לא הגיבו חוץ מאחד שאולי רצה שישכנעו אותו..? 3. תשובות מנומקות שכבר ניתנו. 3. חוסר עניין בנושא ובתלמידים המסויימים שלא יוצאים.

השימוש בחכמת ההמונים בהוראה- למידה וחינוך בכלל יכול להוות תועלת מרובה, התלמידים העלו תשובות מגוונות ורבות, כאשר ממוצע התשובות היה : "כל אחד יבחר מה טוב לו לעשות, אבל אנחנו נשמח שהתלמידים יצטרפו ויתרמו לגיבוש הכיתה". כל מי שכתב תשובה חש כ"סמכות" כבעל הדעה, וזה מה שגרם לו לרצות לכתוב תשובה מסויימת. התקשורת הזאת בווטסאפ "חסכה" ממני את הדיון בנושא בכיתה, כאשר תלמידים חזרו על הדברים, הוספתי עוד שאלה מנחה "עוד דעות מחברים נוספים בבקשה".. ואז החלפות המשפטים שחזרו על עצמם פסקו והגיעו תשובות איכותיות נוספות. על המנחה לדעת מתי חכמת ההמונים עלולה לקלקל/ לפגוע ולנסות להוביל לעבר דעה מכבדת והגיונית. השיתופיות של התלמידים במענה לשאלה העמידה כל תלמיד במרחב המתאים לו, אבל כולם היו חלק בתהליך. אני למדתי כיצד להנגיש את השאלה לתלמידים ולכוון כאשר היה צורך, וכל אחד למד כיצד להנגיש זאת אליו- ומה המקום שלו בדיון.

חכמת ההמונים - מלי נוימן

אני נמצאת בקבוצת ווטאפ של מנהלים - נשאלה שאלה ע"י אחד המנהלים על מקום לבילוי עם צוות בי"ס - מזון כשר, טעים ומקום לפרטיות.
נשלחו הרבה מאד תשובות , מפוטות ורחבות שהתייחסו למרכיבי השאלה.

חוכמת המונים בלמידה - התלמידים יכולים לתקשר עם תלמידים בקבוצות בכתה, פייס בוק בקבוצת מומחים בנושאים שהם חוקרים.
הפנייה צריכה להיות ממוקדת , בהירה ולא מעורפלת.
במידה והם מקבלים תשובה להודות ובמידה ורוצים יותר פרטים לפרט בצורה מדויקת ולנסות לבקש קישורים במידה ויש למומחים ששלחו להם תשובה. 

מבנה הסמכות הדיגיטלית, חוכמת ההמונים אמנון חדד

בעקבות הסרטונים על חוכמת ההמונים ביצעתי את הפעילות הבאה:

ביתי הגדולה נסעה למסע לפולין, לקראת חזרתה לארץ, הועלתה הצעה לבוא ולאסוף אותן מן הכותל שהיה התחנה האחרונה שלהם במסע, מי שירצה כמובן. שעת ההגעה הייתה חמש לפנות בוקר. ההצעה הועלתה בווטסאפ הקבוצתי של ההורים "המסע לפולין". בצ'אט הורים טענו שקשה להם להגיע בשעה זו לכותל. העליתי את השאלה הבאה: "מנקודת מבט שלנו כמבוגרים אחראיים, מה יקרה עם אותן בנות שההורים שלהן לא יכולים להגיע? איך ירגישו בנות שכל חברותיהן עטופות בחיבוקים משפחתיים והן לבד כי לא כולם הצליחו להתארגן בהתראה כל כך קצרה?". והתשובות היו רבות ומגוונות כמספר ההורים בקבוצה. היו שטענו שהבנות מודעות לכך שלא כל ההורים יכולים להגיע, אין למנוע מאיתנו ההורים את החוויה המשמעותית של ביקור בכותל עם הבנות שרק חזרו ממסע כל כך משמעותי, ועוד.. לא היה פתרון מובהק לבעיה. מי שיכל להגיע הגיע, ואורגנה ארוחת בוקר ופינת שתייה חמה לטובת כל המגיעות. תשובה איכותית מבחינתי היא כזו שכללה גם את ההיבט שלנו כהורים, והן את נקודת המבט של הבנות.

עלה בדעתי להשתמש בכלי זה לשאלות ולדיונים בנושאים שונים עם התלמידים. בעיקר כאלו הנוגעים ליכולת לטעון טענות ולנמקן בהקשרים חברתיים וסביבתיים. התלמידים יוכלו להציג את השאלה והמידע בקבוצות השונות שבהן הוא חבר. הטכנולוגיה נותנת לנו כלים להתמודד עם ניהול המידע, אך עדיין לא נותנת לנו כלים להפוך את המידע לידע. ןלכן יש חשיבות רבה להנחייה של התלמידים, כיצד לעבד את המידע שהתקבל, כגון כמה טענו טענה דומה? האם הנימוקים ברורים? כמה ענו בסך הכל? מדוע יש כאלו שלא ענו וכו'

בכתבה שצולמה בערוץ 2, בקבוצה שהוקמה על ידי המשטרה ובה נשאלה השאלה כיצד ניתן לשפר את הקשר בין בציבור לשוטרים, העלו התושבים תמונות המעידות כי גם השוטרים אכן מבצעים עבירות שונות, לא תמיד חייב לקחת את זה לכיוון השלילי, אלא שימוש בחוכמה זו יכול להוות כלי משמעותי שבעזרתו, אתה האזרח יכול לעזור לעצמך בסופו של דבר...

מבנה הסמכות הדיגיטלית

השאלה: "אנו עורכות "ליל סדר" שכבתי לכיתות ב'. האם למישהי יש פעילות מתאימה?"

פורסם ב: פייסבוק בקבוצת "מורות משקיעות".

תשובות שהתקבלו: 17.

טיב התשובות: רוב התגובות היו בעצם אנשים שמצטרפים לבקשה ולא משיבים לשאלה...  מתוך  17 תגובות,  4 תגובות היו רלוונטיות ומועילות.

האם הקהילה הצליחה לסייע לכם בפתרון הבעיה: כן , אך נציין כי לא לקחנו רעיון כפי שהוצע לנו אלא גיבשנו פעילות על סמך הצעות שונות שכיוונו אותנו למקומות הנכונים וסייעו לנו בחשיבה. אם התגובה כיוונה אותנו לעבר פתרון או תשובה לשאלתנו היא איכותית מבחינתי.

חוכמת המונים בחינוך משמעותה שהידע אינו מוגבל לאדם אחד אלא נמצא אצל אנשים רבים ועל ידי יצירת קשר/חיבור/אינטראקציה ביניהם נגיע לידע חדש. הדגש שאנו שמים על נושא השונות וההטרוגניות בכיתה רק מעצים את החשיבות של חוכמת ההמונים. בנוסף ריבוי האינטליגנציות על פי גרדנר מובילה אותנו כקבוצה למאגר מגוון של תשובות ורעיונות ולבסוף לידע.

לפי גישה זו, התלמידים והמגוון שהם מייצגים הם חלק משמעותי בתהליך הלמידה. עלינו להתקדם מעבר להקניית ידע המועבר לתלמידים כמו שהוא ולייצר משהו אחר בו התלמידים לוקחים חלק יחדים ומובילים עצמם לידע. חוכמה ההמונים יכולה להגיע מהתלמידים ועליהם למצוא את הדרך האפקטיבית ביותר להוביל תהליכים פדגוגיים המשלבים את החשיבה והחוכמה הקולקטיבית בהם התלמידים יוכלו לחלוק מידע, להגיב, להשתתף וליצור תכנים משלהם.

חוכמת ההמונים

חלק ראשון:

ביחידה זו בחרנו להציג שתי שאלות אותן פירסמנו בקבוצות וואטס-אפ.
בחרנו להציג את השאלה הראשונה בפני קבוצת וואטס-אפ של מורים בבית ספרנו.
העלינו תמונה של בחורה בשמלת כלה ושאלנו מהו לדעתם הסכום ששולם עבורה. התשובות לא איחרו לבוא.
קיבלנו תשובות שונות ומגוונות בנוגע למחיר השמלה רק ממורות. מורים החברים באותה קבוצה, הגיבו אך טענו שאין להם כל מושג כמה עשויה לעלות השמלה. הנחנו כי הגברים לא הגיבו כיוון שנושא בחירת וקניית שמלת כלה אינו נוגע להם באופן ישיר.
איכות התשובות נקבעה על סמך ניסיונם של החברים בקבוצה כיוון שרובם הגדול התחתנו בעצמם או חיתנו את ילדיהם בשנים האחרונות.
מחיר השמלה הוא: 12,000 ש"ח, ומתוך הממוצע של התשובות המוצעות מחיר השמלה היה 11,000 ש"ח.

שאלה שניה הוצגה לשתי כיתות בשכבה י' אחת עיונית והשניה מוגברת.
השאלה שהוצגה לכיתות היתה: "האם לדעתך תכנית הלימודים החדשה בתנ"ך (30%) תרמה לידיעותיך ולהנאתך במקצוע?". גם כאן התשובות לא איחרו לבוא, ותוך מס' שעות קיבלנו עשרות תגובות (כשלושים). רוב התלמידים השיבו כי תכנית זו אכן תרמה לידיעותיהם ולהנאתם במקצוע.
איכות התשובות נקבעה על סמך פירוט והנמקה ולא הסתפקנו בתשובה של "כן/לא".


חלק שני:

עלה בדעתנו הרעיון להשתמש ברעיון של חוכמת ההמונים בכיתות בחטיבה העליונה. בפני התלמידים תוצגנה בקבוצות הוואטס-אפ הכיתתיות צילום של תשובות של תלמידים (באופן אנונימי) מתוך מבחנים שנעשו השנה. התלמידים יתבקשו להעריך את איכותה של כל אחת מן התשובות, ואף יתבקשו לנקד (לתת ציון) אותן.
לדעתנו, בעזרת שיתופיות זו התלמידים יהיו פעילים בלימוד החומר ויוכלו להסיק מסקנות ותובנות מתוך טעויותיהם של אחרים.
נשמח לשתף את מסקנותינו בניסוי זה.